- דינו, לך בלילה כשכולם ישנים,
ותביא לי סלוגנים שאנשים השאירו.
מה זאת אומרת עייף?
חיפשת כל הלילה את בועז?
אם היית מפיוזי רציני,
כבר היית מוצא אותו,
והיה לך זמן לנוח.
לך, לך תמצא לי סלוגנים!
+ אני כבר לא רוצה לעשות כל מה שאתה אומר.
אני לא רוצה לעבוד בשבילך יותר.
אתה איש רע וגם כל תרבות המפיוזי שלך.
אני רוצה להיות איש הגון וישר וירא שמיים.
אני הולך הביתה ללמוד קבלה.
- דינו,
אתה יודע שמהמאפייה לא יוצאים,
וגם אתה לא יוצא דופן.
אתה בטוח שאתה רוצה לפרוש?
תחשוב על ההשלכות.
+ אני פורש,
נמאס לי משוד ורצח וסחיטה,
אני רוצה להיות אדם טוב,
איש צדיק, עניו וירא שמיים.
אני משאיר את פרק המפיוזי מאחוריי,
ושאלוהים יסלח לי על מה שעשיתי בשבילך.
- אני מבין.
טוב, דינו, זו החלטה שלך.
אתה אדם מבוגר וחכם להחליט בשם עצמך.
קח לך משקה כאות לברכה,
ולך לדרכך.
דינו שתה,
המשקה היה מורעל.
- אמרתי לך, דינו, שמהמאפייה לא יוצאים,
רק בארון מתים.
ועכשיו אני מדבר אל הגופה שלך.
מפיוזי זה עסק רציני, לא לחובבים.
חבל עליך, דינו.
+ אבל אני עוד חי!
- תמות, בן-זונה, תמות!
- אתה שומע?
+ כן.
- התעוררתי בבית שלי,
ככה איך שאני קם,
והשתנתי ושתיתי קפה.
+ כן.
- ואז ישבתי לי ככה בסבבה,
והקשבתי ללהקת אבבא.
+ כן.
- פתאום תקף אותי רעב מטורף,
אז בדקתי מה יש במקרר.
+ כן.
- ראיתי צנצנת ממרח אבוקדו,
אז החלטתי לאכול.
+ כן.
- רק שזה לא היה ממרח אבוקדו,
זו הייתה משחה לשיער של חברה שלי.
+ כן.
- ואני לא ידעתי.
+ כן.
- היא אמרה לי בטלפון.
+ הבנתי.
- היא אמרה לי ללכת מיד למיון.
+ כן.
- כי מתים מזה ממש מהר.
+ הבנתי.
- אבל לא יכולתי ללכת למיון.
+ למה?
- כי הייתי כבר מת.
+ אה.
- ועכשיו אני מספר לך את זה מהעולם הבא.
+ הבנתי.
- לאן אתה הולך?!
+ לשבת עליך שבעה. |