|
חבק אותי עד קץ הימים
כתכלת במרומים נישאת על
גבי ענן.
בעונות השנה
המגוונות, המתמוססות
כסוכר בקפה השחור
שאתה אוהב.
יסמינים של תקווה
באים בלבי, נוטעים בי
אחיזה לימים שיבואו,
כולם תום. |
|
|
עכשיו, כ"שלגעת
באושר" ירדה
מהמרקע, אנו
מציעים לך, עקרת
הבית, פשוט לשבת
ולדפוק לעצמך עם
מחבת בראש. זה
אפקטיבי במידה
שווה.
הנהלת ערוץ זיוה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.