[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיקי אלטמן
/
סיפור מתח

אליפות ישראל בהתעמלות בנים. מתעמל מתחיל בתרגיל על מכשיר
המתח. הקהל הרב היושב בצדי האולם הרחב, עוקב בנשימה עצורה אחר
ביצועי המתעמל. כולם, חוץ משניים, מתעמל אחר ומאמנו, שמבטם
מרוכז במכשיר עצמו. הם מחכים לרגע בו המכשיר יתמוטט והמתעמל
יתרסק.
אבל למה להתחיל מהסוף? כמו בהתעמלות, גם בסיפור צריך שיהיה
סדר. אז בואו ונתחיל מהתחלה.
ארקדי הוא אלוף ישראל בהתעמלות בחמש השנים האחרונות והאליפות
השנה תהיה האחרונה שלו. בשנים הראשונות קטף את התואר כמעט בלי
להתאמץ. בהיעדר יריבים של ממש הוא שייט בנחת כל הדרך לסרט
הכחול לבן שבסופו עיגול הנחושת המכונה בישראל מדלית זהב. אבל
השנה הסיפור אחר.
הוא כבר לא צעיר ארקדי, התנועות שלו פחות חדות מבעבר ולשרירים
נדרש חימום ארוך יותר כדי להתעורר. על לימוד אלמנטים חדשים
בגילו אין בכלל מה לדבר ובכל זאת הוא ממשיך. שוב ושוב הוא
מתייצב לתחרויות האזוריות, מדי פעם טועם קצת חו"ל כשהאיגוד
מואיל בטובו לשלוח אותו לאליפות בינלאומית באיזו עיר נידחת
בטשקנט או באוקראינה, לא משהו להתגאות בו. שום דבר מיוחד.
והנה, בשנה שעברה נפל דבר. לא עוד ארקדי אחד וכמה חובבנים שלא
מגיעים לקרסוליו. מאי שם צץ לו  יריב ישראלי של ממש. באופן
אירוני יריב היה גם שמו של הצבר הצעיר שהעז לקרוא תיגר על
ארקדי. אותו יריב העיר את היציעים המנומנמים וסחף אחריו את
הקהל שסוף סוף יכול היה להזדהות עם מתעמל כחול לבן. בתחילה היה
ארקדי המום, מה שהוביל לציון נמוך יחסית שנתנו השופטים לתרגיל
שביצע בשלב המוקדמות. יריב קיבל ציון גבוה יותר וכמו שנכתב
בכותרות עיתוני הספורט, ריח של הפתעה ריחף באוויר. שלב הגמר
כבר שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וכך יכלו רבים לחזות באלילת
המזל עושה חסד עם ארקדי וגורמת ליריב להחליק וליפול בתרגיל
המתח. רק אז, בתרגיל האחרון, במכשיר האחרון הצליח ארקדי לעבור
את יריב ולזכות באליפות.
מאז חלפה שנה ובאליפות הנוכחית ארקדי כבר לא יכול להיות מופתע.
הוא הרי מכיר את יכולותיו של יריב ולכן הגיע מרוכז וחדור מטרה.
והמטרה השנה ברורה מוחשית וגדולה יותר. כבר אין המדובר רק
במדליה ובמענק סמלי. השנה מדובר על כסף ביג טיים. החשיפה הרחבה
הצפויה לתחרות השנה היתרגמה לסכום גדול. החברות הגדולות במשק
נאבקו ביניהן על הזכות לתת חסות לתחרות השנה. בהתאם גדלו
הפרסים הכספיים לזוכים.
אז התכנון של ארקדי הוא לנצח עוד פעם אחת ואז להודיע על פרישה.
בטלוויזיה זה יצטלם נהדר, בוודאי אחרי שיגיד כמה מילים על עד
כמה הוא שמח שיש לו יורש ראוי כל כך כמו יריב, אבל האמת היא
שגופו של ארקדי זועק למנוחה וזו תהיה מתוקה במיוחד כשסכום
הזכייה הגדול ירפד את חשבון הבנק שלו. הוא עוד לא חשב מה יעשה
בכסף אבל אירנה שלו כבר דיברה אתו על לפתוח איזה עסק של עיסוי
רפואי או טיפול בגבות או בציפורניים, היא עוד לא החליטה והוא
לא ממש הקשיב. וכששתק נזפה בו שהוא לא מציע את זה מעצמו כי זה
מגיע לה אחרי כל האמבטיות קרח והתחבושות החמות שהכינה לו אחרי
התחרויות. אם יש מישהי שארקדי אף פעם לא יגיד לה לא, זו אירנה
שלו. הרי רק בגללה הוא כאן, פרבוסלאבי שהלך אחרי היהודייה שלו
כמו ילד קטן עד לקצה הלבנט.
בגלל שהשנה הזכייה כל כך חשובה לו,  הצטייד ארקדי בעורף
מקצועי. אחד כזה  שאמור להבטיח את נצחונו. במסמכים הרשמיים הוא
נקרא איגור אבל כולם קוראים לו טְרֵנֶר ופעם בשנות השבעים הוא
היה המאמן של נבחרת ברית המועצות הגדולה. באמת, ארקדי לא המציא
את זה. באיגוד התלהבו שפיגורה מקצועית שכזו מסתובבת בארץ
ומיהרו לנפק לטרנר אישור לאמן בארץ. אז הנה הוא טרנר, עם
הטרנינג אדידס האדום, מסריח מאבקת מגנזיום ועונד טבעת זהב
גדולה על זרת היד שקשה לדעת אם היא תכשיט או אגרופן. ארקדי
הכיר את טרנר עוד משם והוא יודע היטב למה הפסיק לאמן ברוסיה.
הוא שמע על המניפולציות והתרגילים המלוכלכים שעשה, על ההימורים
והשוחד שנתן לשופטים. את הכול ארקדי ידע ובדיוק בגלל זה חשב
שטרנר מתאים להיות מאמנו בתחרות השנה. טרנר הוא הסיכוי שלו
לנצח את מרץ הנעורים של יריב.
דווקא אירנה ניסתה לצנן את החיבור שבין המתעמל המזדקן לבין
המאמן העבריין. "אם תתחיל לקחת ממנו חומרים אסורים אני מיד
ארגיש ולא אשאר אתך יום אחד" היא הזהירה את ארקדי. טרנר דווקא
לא התעקש. הוא הציע לארקדי חפיסת גלולות לא מסומנת אבל ארקדי
סירב.  "טוב" אמר טרנר ומשך בכתפיו, "אז סמֵי מרץ נייט. אבל מה
לגבי סבוטאז'ה במכשיר?". ארקדי שתק וטרנר פירש זאת כהסכמה.
כנראה שטרנר הביא אתו ארצה שק שלם של עזרים פליליים המיועדים
להבטיח ניצחון. אחרת, אין לדעת מאיפה לעזאזל הוא שלף את אותו
פין בטחון קטן שבמבט ראשון נראה תמים לחלוטין. "תראה" הוא אמר
ברוסית לארקדי "רגע אחד זה שלם. רגע אחר כך זה נשבר לשניים".
ארקדי לא הבין איך הטריק עובד וטרנר הוציא מכיסו לחצן אלקטרוני
קטן ששולט מרחוק על פין הביטחון. שוב, ארקדי לא אמר לא.
בשלב הגמר של התחרות, כשעלה ארקדי על המתח לביצוע תרגיל
החימום, נעמד טרנר ליד המכשיר. כך הרי עושה כל מאמן בזמן
חימום. אלא שלהבדיל מכל האחרים, טרנר ניצל את שהותו שם ובעודו
מרחיק את המקפצה, שלף בזריזות את פין הביטחון המקורי התומך
במתח והחליפו בפין האלחוטי.
9.35 היה הציון שהעניקו השופטים לתרגיל הגמר של ארקדי. טרנר
היה היחיד שמחא לו כפיים. שדרי הספורט הסבירו למאזיניהם כי
לאור ציוני המתעמלים בשלב המוקדמות, יספיק ליריב ציון של 9.15
כדי לחלוף על פני ארקדי ולזכות באליפות. לכולם היה ברור שהדבר
ביכולתו. יריב לא צריך להתעלות על עצמו. די בביצוע הרגיל שלו.
אם לא ייפול, יהיה בפעם הראשונה לאלוף. הפרשנים דיברו בגרון
ניחר על כך שהלילה ייפול דבר בעולם ההתעמלות הישראלי. האריה
הזקן עומד לפנות את מקומו לדור הצעיר, לאהוב הקהל, לאחד משלנו.
והקהל רגש. והקהל עודד את יריב בצרחות כאילו ובמשחק כדורגל
המדובר ולא בענף ההתעמלות המלכותית.
רק ארקדי וטרנר ידעו שזה לא עומד לקרות. ארקדי קיווה בסתר ליבו
שהפציעה שתיגרם ליריב לא תהיה קשה מדי. וטרנר? מה לו ולמצפון
הרי הם שני הפכים גמורים. מצדו הישראלי הצעיר הזה יכול למות
ויופ - טפויומט על הכול.
אז הנה יריב מסיים את החימום ומוסיף עוד אבקת מגנזיום על ידיו.
היציע רועש ורוגש. יריב נעמד מול מכשיר המתח ומרים את ידו
מעלה. כמו לפי סימן מוסכם כל הקהל משתתק בבת אחת. שקט מותח
שורר באולם. צוארי הצופים משורבבים קדימה כדי להיטיב ולראות.
יריב נושם עמוק, מכופף קלות את ברכיו וממהר לזנק מעלה. סלטה
כפולה לפנים, סלטה לאחור. צוקהרה  מושלמת. ארקדי מביט על טרנר
היושב לצדו. לשניהם ברור שגורלו של יריב תלוי במרחק שבין קצה
אצבעו של טרנר לבין הלחצן שבכיסו.
יריב ממשיך ללהטט והמכשיר מתקפל מעט עם כל סיבוב עוצמתי,
המיתרים התומכים נמתכים, המכשיר חורק וזועק אך עדיין עומד.
יריב מגביר את קצב הסיבובים ואז מתנתק מהמכשיר, עושה היפוך
באוויר ותופס בזרועות חסונות את המתח לעוד סדרת סיבובים
אימתנית.
ארקדי כבר מזמן לא מסתכל על ביצועי יריבו. עיניו מרוכזות בידיו
של טרנר. הוא מחכה לרגע בו יכניס טרנר את ידו לכיס וילחץ.
בעודו ממתין, החל תא אפור אחד במוחו של ארקדי לנוע בניגוד לזרם
הכללי. הוא נאבק בכוחות המנוגדים לו וכנגד כל הסיכויים הצליח
לשרוד. אותו תא בודד היה בלתי מורגש מול מיליוני מתנגדיו ובזה
בדיוק היה טמון סוד כוחו. הוא ניצל את חוסר תשומת הלב כלפיו
ובכל חלקיק שניה שעבר, הצליח לצרף אליו עוד ועוד תומכים שגם הם
מצדם פעלו לצרף את מכריהם מקרוב ומרחוק  ולשכנע והמאמץ נושא
פרי ועתה הרי הם חַיִל עצום ורב.
עכשיו כבר מרגיש ארקדי אי נוחות קלה והוא מנסה להתעלם ממנה. כל
שריריו המפותחים של ארקדי אינם רלבנטיים במאבק המתגבר במוחו.
גלים מנוגדים מתנפצים בעוז על סלעי מצפונו. תחושה חדשה ובלתי
מוכרת מתפשטת בכול גופו. פחד נורא. פחד בלתי מוגדר מן הלא
ידוע, הלא צפוי. מהר מאוד הופך הפחד הערטילאי למוחשי וארקדי
רואה בדמיונו את החקירה שבוודאי תיערך בעקבות התאונה, ואת
הגילוי והתפיסה ואיך הוא האלוף לשעבר מובל כבול במסדרונות
אפלים, איך אירנה זונחת אותו ואיך הוא נשאר לבדו להתמודד עם כל
הצער והחרטה. באותן שניות קשה היה לדעת מי רועד יותר: ארקדי או
מכשיר המתח. ואז הבין ארקדי שהוא חייב להחליט.
"תן לי את הלחצן" הוא לוחש פתאום לטרנר. "השתגעת?" עונה לו
טרנר. "אני מוותר. לא רוצה את זה"  אומר ארקדי בקול שבין לחישה
לדיבור רגיל. "ומה עם מענק האליפות שלי?" מסנן טרנר בנוקשות.
"אני אשלם לך אותו מהכסף שלי" הייתה התשובה שקיבל. טרנר פולט
קללה ומכניס יד לכיסו. נשמתו של ארקדי כמעט ופרחה עד שראה את
הלחצן נשלף מכיסו של טרנר ונזרק לכיוונו. ארקדי מצליח לתפוס את
המכשיר תוך שהוא מוודא שהמתח עדיין עומד איתן. רק זה היה חסר
לו שהלחצן ייפול ויופעל מעצמו בלי כוונה.
בדיוק כשארקדי תפס בידיו את המכשיר נשמעו קול שבר. גל של אכזבה
מהול בהמיית צער עמוקה מתגלגל  במורד הטריבונה. כמו בתחרות
הגמר של השנה שעברה, יריב שוב נפל רגע לפני סיום תרגיל המתח.
ארקדי ממהר להחזיר את הלחצן לטרנר ולהניף את ידיו בתרועת
ניצחון. המצלמות מתקתקות. האליפות שוב שלו.
בעוד כמה דקות יקרא הכרוז לארקדי לעלות על הפודיום. בראשו הוא
כבר השלים לתכנן את הכול. איך יקבל את המדליה והצ'ק השמן, איך
יודיע על פרישה, איך ייתן את כספי הזכייה לאירנה שלו כדי שתפתח
מכון מתקדם לעיסוי רפואי, איך יסייע לה בניהול המקום, איך יקבל
את פני המתעמלים הצעירים שיבואו ליהנות מהקסמים שידיה של אירנה
יודעות לחולל בגוף האדם ואיך רק מיריב הוא לא יגבה תשלום בעד
העיסוי. אולי פעם, בעוד הרבה שנים, הוא יסביר לו למה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צבוטאותי
וקוטאותי הלכו
לים, היה דגל
שחור אז הם חזרו
הבייתה.





באבא ציון בגרסה
משלו לאגדת ילדי
בערב מספרי
סלוגנין של
אגודת הפציפיסטי
שמקום כתיבתו לא
נודע.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/19 13:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי אלטמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה