הוא מחל בזכות הקור של החורף על חיצי העבר הקרוב
כשצעד במסדרון ילדותו נזכר בסודו, נזכר ברוחו
הוא סלח בליווי מנגינת ערב על הפגמים שבאביב
את ליבו הוא פתח שוב לרגע, כמו מבקש להיות שוב צעיר
נהימת מכוניות, ואורות הניאון, כמו ניגנו לו סימפוניה של חוץ
אמנם לבך כה סוער בך, אבל התבונן החוצה, אל מפל שמכיל כל טוב
אז אולי כבר תסלח לו לקיץ? או תחבק את האביב?
אולי זיכרון של נערה קצת יפה, תציף עוד חיוך, קצת לפני מעריב
אז תזכור שתרופה בשבילך כאן מצאת, תזכור את העונה שכאן בלי
שביקשת
תזכור איך חינם הרגשת כה טוב, תזכור מי אתה, ואת מי גילית
פתאום
הוא נתן לכוחות הטבע, לרקוד ריקוד כה חביב
ריקוד של תמימות, ריקוד של פעם, כשחיכה עוד לבוא האביב |
