אין בלוגים יותר בעולם, לכן חשבתי לכתוב מחשבות.
מאיפה אני אתחיל? אולי מזה שמשהו בכל זאת חלחל סוף-סוף מהלמידה
של המקובל, ואני מבין מה הוא מדבר על "הקו האמצעי", ובעיקר על
המשפט "על כל הפשעים תכסה האהבה".
יש את דעתי ויש את דעתו של מישהו ואחרים ואחרות. אין שום סיבה
שאני אוותר על דעתי או על עמדתי, ואין שום סיבה שגם השני או
האחרים יעשו כך. אבל מעל הניגודים והשוני שלעתים הם קוטביים,
אנחנו, לפחות אני, וכל אחד צריך באופן פרטי, לשים מעטה מעל
השוני, של אהבה ללא תנאים, אהבת חינם. אם הוא מסכים עם דעתי או
לא, או הוא נאבק בי או שונא או לא, זה כבר לא העסק שלי. אני
הקמתי מעטה של אהבה מעליי כלפיי כל בני-האדם, גם אם אני עדיין
עושה "כבדהו וחשדהו", כי לא כולם רואים כמוני או כמו סוג מסוים
של אנשים, ומתנהג לכולם בכבוד ואפילו מחמיא להם, או אפילו מביע
דעה שונה משלהם, וזה בסדר, אבל אני לא שונא אותם חלילה, ולא
שופט אותם לכף חובה, אלא לכף זכות. לא הכול אני יודע על האדם
שמולי. ובכלל אין לי שום זכות לשפוט אדם כלשהו לכף חובה, אפילו
לא את עצמי. כי "הכול ידוע והרשות נתונה", אני לא אחראי על
מעשיי באופן מלא, יש השגחה עליונה ושאר דברים שגורמים לי לנהוג
ולעשות מה שאני נוהג ועושה. לכן הבעתי את דעתי לפני אדון נכבד
כלשהו שאני לא מקבל את דבריו, ופרשתי את הסיבות לכך, ובזה נגמר
העניין. אם האדון הנכבד היה מגיב לתגובה - לא הייתי עונה, והוא
לא הגיב, אבל קפצה לו סנגורית שניסתה למחות על מחאתי נגד דעתו,
משום מה. לא מכיר אותה, אבל בוודאי היא אישה טובה, ואם ורעייה
וסבתא טובה למשפחתה, ולא עניתי לה, למה לי. גם לא הרגשתי כלום.
אנשים עושים מה שהם עושים, ולא תמיד הם יודעים למה הם עושים מה
שהם עושים. גם אני לא תמיד יודע למה אני עושה מה שאני עושה.
אבל אני עושה, כי צריך, כי הטבע מכוון אותי לכך. זה אגב נקרא
"רשימות", פעולות שאדם עושה כמו לפי רשימה בלי לדעת למה.
למשל אישה מראה תמונה שלה ברשת החברתית ואפילו מצהירה שלא טוב
לה, אז היא מחפשת מחמאות. ככה פשוט, תכלס. עכשיו - אני לא מכיר
אותה. אני יודע מעט מאוד מדברים שהיא כותבת, אבל זה כמעט לא
מגדיר אותה עדיין שאפשר באמת לדעת. אז יש אנשים שמכירים את
"השיטה" ומתייחסים לחולצה שהיא לובשת, לשטיח על הרצפה, לתמונה
שמאחוריה, כי זה מה שמדליק את האישה, היא נרתעת ממישהו שמתלהב
ממנה, לפחות דרך רשת חברתית. ולפעמים הן אפילו אומרות את זה
בגלוי, "אחד שמבין עניין," היא אומרת על מישהו שהתייחס בתמונה
למשהו שהוא לא היא. אבל דחילק, אני בן 44, רובן כבר נשואות או
גרושות, יש להן ילדים, אני לא מחפש אישה בכלל, למה לי לנסות
עליה שיטות בשביל למצוא חן בעיניה, אני לא מנסה להתחיל איתה.
כל מה שאני רוצה שתהיה לה נחת רוח ולהרים לה את המורל, אז אני
פשוט מהלל את יופייה, למה לא.