התגעגעתם אליי?
גם אני התגעגעתי אליכם, חברים שלי.
אני מצטער שלא יכולתי לכתוב פה בזמן האחרון...
אבל היו לי עיסוקים.
לא עיסוקים חשובים,
לא כמו להציל את העולם או משהו כזה,
פשוט הייתי צריך לפתוח את הזרימה,
אתם יודעים, של התודעה.
כשאני לא מקבל - אני לא יכול לתת,
ולא קיבלתי הרבה זמן,
או שקיבלתי, אבל הצינור היה תקוע
כי האדם הוא בעצם צינור שמקבל ונותן,
כמו מוליך.
בגלל זה בן-אדם לא יודע הכול באותו הזמן בבת-אחת,
כי כמו מודם, הוא צריך להתחבר לאינטרנט,
לחכמת הבריאה הגדולה, שהיא כל הטבע,
גם הנעלם מן העין,
והבריאה מוסרת לו את כל המידע שהוא צריך לאותו הזמן.
בגלל זה עכשיו אני לא יודע להכין חביתה,
אבל אם אגש להכין חביתה - אדע,
כי היקום ישלוף בשבילי את דף המידע איך עושים חביתה.
לכן, חברים שלי, אל תכעסו עליי אם הייתי אנוכי או כפוי טובה,
פשוט לא הייתי מסונכרן עם הדפים הנכונים באינטרנט שביקום,
או שהייתי תקוע, או שהייתי אטי... כלומר המודם שלי שהוא המוח
היה אטי.
חוץ-מזה - אדם הוא כמו קובץ מחשב,
וכמו לרוב האנשים - יש לי באג, או וירוס,
וקשה לי לפעמים להסתנכרן עם הזרימה הטבעית של הטבע,
כלומר הרוחניות.
ואתם יודעים, כשאדם מוקף קופים כל הזמן,
הוא מתחיל להתנהג ולחשוב כמו קוף.
לא שאתם קופים, אבל בוודאי תסכימו אתי שזה לא עולם תרבותי,
וזה עולם המתכחש לרוחניות שבו הוא קיים.
למעשה זה עולם ברברי מאוד,
ולכן, וזה קרה לי יותר בעבר,
נפלתי שבי אחר מנהגי ה"קופים".
לכן - למד מן האדם, ולא מן הקוף,
כי האדם לומד מהבריאה, שהיא הטבע הרוחני.
כלומר החלק הרוחני של הטבע,
שבעצם קיים בכל דבר,
אבל הקשרים ביניהם... צריך ללמוד לראות אותם.
ופה באה חכמת הקבלה ומראה לנו את הקשרים האלו.
אבל מי אני, מה אני.
בעצם אין אני.
אני רק מעטה, סיב קטן, חלקיק,
בעולם שלם ועגול שמחובר לכל הדפנות שלו.
וכמו חלק ממארג - אני רק משתדל לעשות את שלי,
שזה בעצם לא שלי, כי אין אני.
אה. |