האפרוח היה ממש רעב
האפרוח היה חמוד, טוב לב ועניו,
ובגלל זה רצו לעזור לו ולתת לו אוכל
באו אליו עם פסטרמה,
אבל הפסטרמה הייתה מקולקלת והוא הקיא הכול,
והיה שוב רעב
באו אליו עם גבינה לבנה
אבל הגבינה הלבנה התקלקלה והחמיצה,
והוא הקיא הכול,
ושוב היה רעב
"מה ניתן לו לאכול?" שאל מיכה את מלי
"אולי כדאי שניתן לו לאכול את מה שאנחנו אוכלים בבוקר," אמרה
מלי
"מה אנחנו אוכלים בבוקר?" שאל מיכה
"דגנים בחלב טרי, אתה לא זוכר?" אמרה-שאלה מלי
"כן, כמובן, זה יכול להיות פתרון טוב," אמר מיכה
וזה מה שהאפרוח אכל, והוא היה מבסוט מאוד
"עכשיו האפרוח לא רעב," אמרה מלי
"והכול בזכותנו," אמר מיכה
"לא," אמרה מלי, "זו כפירה לחשוב כך,
רק בזכות השם,"
בוש מיכה על הנפילה הזמנית של רוחניותו, ותיקן את עצמו -
"את צודקת, רק בזכות השם."