הארמון שלו ניצב בפאתי שכונה נידחת על התפר עם השדות,
ועכברושים כל הזמן נכנסו לבית שלו שהיה ארמון,
ואכלו לו את האוכל הטעים שלו
אמרה לו אפרוחה - זו אשמתך שהעכברושים אוכלים את האוכל הטעים
שלך,
מהסיבה שהוא טעים
אם לא היה לך אוכל טעים -
העכברושים לא היו אוכלים אותו
- אבל אני אוהב אוכל טעים! הוא אמר
לכן הוא היה נועל את האוכל בתוך כספת שהיה גם מקרר ומזווה,
בארמונו רחב הידיים,
ופותח את הכספת עם קוד ומפתח וכרטיס מגנטי,
רק כשהיה רעב כדי לאכול
אבל מיד כשהוא היה עורך את הארוחה,
היו פושטים עליה מאות עכברושים,
והוא היה נשאר רעב
זה בגלל שאתה אוכל - אמרה לו אפרוחה,
אתה צריך לעשות פוטוסינתזה כמו החסה,
ואור השמש יהיה מזונך
אני אמור לאכול קרני שמש? הוא שאל,
כ-ן, היא אמרה בהדגשה
הוא ניסה את זה כמה זמן,
אבל זה לא עבד,
כי הוא מת ברעב
אפרוחה בכתה על קברו -
זה מה שקורה שלא מקשיבים לעצות שלי,
ממזר מסכן... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.