הָרִמּוֹן נָפַל מֵהָעֵץ
כִּתְרוֹ הָאָדֹם הַנּוֹצֵץ, נֶמֶק
צֶבַע הַדָּם הוֹפֵךְ אַרְגָּמָן
וְהָאַרְגָּמָן אָפֹר מָלֵא רִיקָּבוֹן
שֶׁמַּתְחִיל מבפנים
בְּכַוֶּרֶת זִרְעֵי הָאַחְלָמָה, מִלֵּאתָ הַזּוֹהֵר
שֶׁהוֹפֶכֶת עַתָּה לָרֶפֶשׁ תּוֹסֵס
יצורי אֹפֶל, מִפְלָצוֹת צְמֵאוֹת לְדָם אֲנָשִׁים
יָעוּטוּ אַל הַפְּרִי הַמַּלְכוּתִי
וְיִטְרְפוּ אוֹתוֹ עַד שְׁאֵרִית הַחַיִּים הָאַחֲרוֹנָה
עַד שֶׁיָּשׁוּב לָאֲדָמָה מְמַנָּה בָּא

וְעַכְשָׁיו לֹא תֵּרֵד עוֹד טִיפַּת מַיִם אַחַת,
לֹא טַל וְלֹא מָטָר
כִּי קִינָתֵינוּ תֶהָדְהֵד
וּצְלִילֵי הַפְּסַנְתֵּר הַצּוֹרֵם יִצָּרְבוּ
בַּזִּיכָּרוֹן

וְכָךְ, הָרִמּוֹן, הוּא לֹא יַחֲזֹר עוֹד לָעוֹלָם
כִּי עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹד,
וְלֹא נַחֲזֹר עַל הַטָּעוּת
נִתֵּן לוֹ לְשָׁקוּעַ אֶל הנבכים הַקּוֹדְרִים
הַקּוֹדְרִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַצּוּר
עַד שֶׁלֹּא יִישָּׁאֵר מִמֶּנּוּ זֵכֶר
זָכַר לְאֹפֶל דָּם וְרֶשַׁע.