אמרתי לו שאני לא יכול. אמרתי לו "אני לא יכול". לא מבין מה
הוא לא הבין. זה משפט פשוט, שלוש מילים. אני זה אנוכי, כלומר
אני. מה אני? לא. מה לא? יכול. פשוט, אני לא יכול. אבל הוא דחף
אותי לשם כאילו הייתי עז. אמר לי "תעבוד" כאילו הייתי חמור.
דרבן אותי כמו הייתי סוס. רציתי ללכת, אבל הוא לא נתן לי. אז
פשוט ישבתי במקומי ולא זזתי. "תעבוד!" הוא צעק והלקה אותי.
"תעבוד כבר, נבלה! מה הבעיה שלך?!" אבל אני לא יכולתי לעבוד.
אמרתי לו את זה קודם, אבל הוא לא הבין. אז הוא הביט לי ישר
לעיניים, עמוק-עמוק לתוך העיניים, ינק מלא רוק ממעמקי הריאות
שלו והטיח אותו בפניי. ואז אמר - "אני עוד אתחשבן אתך," והלך.
ישבתי לי ככה כמו פעוט שלא מבין ב-מה חטא. הרוק שלו ניגר
מהעיניים שלי אל האף ועשה אותי מצונן. ואז ניגר הרוק אל הפה
שלי ואני הקאתי. הלכתי מתנודד לשיבר לשטוף את הפנים. שטפתי גם
את הראש, השיער, הידיים. אמרתי אני לא חוזר לחדר שלי, למה הוא
יחכה לי שם. אז הלכתי לבודקה לדבר קצת עם השומר. השומר היה אדם
חזק מאוד וקשוח מאוד, אבל גם נינוח מאוד ושקט מאוד. הוא אמר
שההוא רצה להרוויח מהעבודה שלי כסף והכסף היה מאוד חשוב
ל-ההוא, משום מה. וההוא רצה שאני ישיג לו את הכסף בעבודה שלי,
ללא שום תמורה לי. כי ההוא מאוד היה צריך את הכסף, ממש מאוד
ולא ראה שום פתרון אחר להשיג את הכסף. "הוא לא אמר לי שהוא
צריך כסף," אמרתי. "הוא גם לא אמר לי למה הוא צריך כסף,"
אמרתי. "אולי הוא היה צריך להגיד," אמר השומר, "ואולי היו לו
סיבות לא להגיד," אמר גם השומר.
הלכתי לחדר שלי כי חשבתי שההוא כבר נרגע, אבל בדרך ראיתי הרבה
אנשים מתקהלים מסביב עץ ומביטים למעלה. הוא נראו חרדים מאוד,
מתלחשים ומהסים זה את זה. הלכתי שמה והסתכלתי על העץ למעלה.
ההוא היה תלוי שם מענף על חבל והיה תג מחיר משתלשל מכף רגלו.
האנשים אמרו שהוא היה חייב כסף והיה חייב להחזיר אותו עוד
הערב, ומשלא החזיר תלו אותו אלה שהוא היה חייב להם את הכסף.
-באמת הוא רצה שאני אעזור לו להשיג כסף- חשבתי. -אולי אם הייתי
משיג לו את הכסף, לא היו תולים אותו.- אבל הוא לא אמר לי. הוא
לא אמר לי, תשמע, אני חייב כסף ואם אני לא אשיג את הכסף יהרגו
אותי. תעזור לי להשיג את הכסף. הוא לא אמר ואני לא ידעתי, אילו
רק היה אומר. אבל זה כבר לא היה בידי, לא יכולתי לעשות דבר.
חזרתי לחדר שלי ופתרתי תרגילים בלשון, פירקתי את המשפט "אני לא
יכול," האמת שלא ידעתי איך לפרק את המשפט, כי אני חלש מאוד
בלשון. |