בלי מילים, בוקר טוב, או מה שזה יהיה
מחלחלים אל ה-יום כמו מים מבעד לאדמה
ושום דבר לא השתנה, לא באמת,
לא היום, אתמול, מחר
אותם המאבקים ואותם הלבטים,
ואותם החיים הקטנים האפסיים

כולם צועקים כל יום, מהבוקר, כמו כל יום
לכולם יש אגו כזה גדול
כולם אומרים לכולם מה לעשות,
כולם חושבים שהם יודעים יותר טוב מה לעשות
(מה שטוב לי - לא בהכרח טוב לך)
אני נרדם ומתעורר, ושוב נרדם ומתעורר,
אוכל קצת, שותה קצת, ושוב נרדם,
ומתעורר
ולילה טוב עולם, בוקר טוב עולם,
צהריים טובים, נאכל משהו קטן,
נעשה מקלחת, נתעלס, נראה טלוויזיה,
נשמע שיר
שום-דבר לא משתנה באף-מקום,
הכול נשאר בדיוק כמו שהיה
כמו לפני עשרים שנה, כמו לפני חמישים שנה,
כמו לפני שבעים
כמו לפני מלחמת העולם השנייה

האיש שר את השיר שלו, וזה רך ונעים,
ולאף אחד לא ממש אכפת
מהפכות לא מחזיקות מעמד.