הם מענים אותי, בלבולי המחשבות
הם מתכווצים ומתרחבים,
ולפעמים אני רואה מרחק אוקיינוסים,
ולפעמים לחדר קטן דרך חור המנעול

ואני הרבה לבד, אבל זה לא נורא,
אילו המוח שלי היה יכול להעסיק את עצמו בכל שעה
אבל כשהוא מתכווץ, אני נתקע במקום,
ואין לי משהו שמספק אותי מלבד מוזיקה

האנשים בטלוויזיה שמדברים פוליטיקה מפוצצים לי את הראש
רשת ב' אני לא שומע - זה גיהינום
ופרסומות ברדיו כל הלילות וכל הימים,
מי יכול לצרוך כל-כך הרבה דברים שהוא לא צריך

אני לא מאמין בפסיכולוגים, אני מאמין בחוכמת הקבלה
אני מאמין באמנות ואהבה,
בלעדיהם עולמי כאדמת קבר
אני מנסה להעצים את האמנות שבי,
אבל המוח מתעתע בי
אני מנסה להעצים את האהבה שלי,
אבל המציאות הקשוחה של האנשים מנפצת אותה לרסיסים כל פעם מחדש

אני צמא לאלוהים, ולהתחברות עם דרכיי השם
אבל אני בן-אדם, לרוב אפילו לא אדם,
ואני מוצא את עצמי טועה במבוכים כמו עכבר במלכודת.