- הוא מתבייש.
= אתה מתבייש?
+ אני לא מתבייש משום-דבר!
כל מה שבזין שלי אני עושה!
- תוכיח.
+ הנה,
אני רוצה לכתוב שיר-דיאלוג,
וזה מה שאני עושה!
= וואו, איזה אמיץ!
אתה לא חושב שהוא אמיץ?
- בהחלט אמיץ.
+ אתם מלגלגים,
אבל בוא נראה אם יש לכם את האומץ.
= אנחנו לא מתעסקים בזוטות כגון זה,
אנחנו יותר גדולים, יותר עצומים,
אנחנו ענקים!
דיאלוגים זה לגמדים!
+ אלה סתם מילים לחפות על חוסר הכישרון שלכם,
או חוסר ההעזה שלכם,
או פשוט העובדה שאתם חסומים יצירתית.
- אנחנו חסומים יצירתית?!
אנחנו יכולים לכתוב כל מה שאנחנו רוצים!
+ תוכיחו!
= אה... אבל אנחנו לא רוצים לכתוב..
+ זה תירוץ עלוב.
- זה לא תירוץ, אתה עלוב, חתיכת חרא,
בוא מכות - בן-זונה! אני אזיין את האימ-אימ-אימא ש'ך!
+ חחח...
= עזוב אותו, אין צורך באלימות.
תן לו להתבשם ברעיון שהוא משהו מיוחד,
אנחנו נמשיך לעשות דברים אמתיים.
+ מה אמתי? להכין שקשוקה?
אתם נכים יצירתית!
- תן לי לזיין את השרמוטה הזאת,
איך הוא מעז!
= עזוב אותו, הוא מסכן, חלש,
הוא לא יודע מה הוא מדבר.
יום יבוא ונקרא עליו קדיש.
+ כבר קברתם אותי?
= אתה קבור כבר מזמן, גבר!
אתה פשוט לא יודע את זה,
או שאתה מתכחש לזה.
ההיסטוריה לא תזכור אותך!
תזכור מה שאמרתי!
+ כן, אבל גבר שיודע להכין שקשוקה - היא תזכור... חחח...
- תן לי לזיין אותו מכות!
= עזוב אותו, הוא מסכן.
בוא נלך לאכול קרמבו.