+ אני לא מכיר אף-אחד מכם,
מה אתם עושים?
- הבאנו לך עוגה.
+ אני לא צריך את העוגה שלכם,
מוות לעוגה, מוות לעוגה!
- למה אתה הורס את העוגה?
+ אני לא אוכל עוגות, ועוגות לא אוכלות אותי.
אני אפילו לא מחבב עוגות, ועוגות לא מחבבות אותי.
לכן - מוות לעוגה!
- אתה בן-זונה עקשן, אה?
מה תאכל אם לא עוגה? גבינה לבנה?
+ כן, מה רע בגבינה לבנה?
יחד עם מלפפונים, עגבניות ובצל -
זו אחלה ארוחה.
והיא בטח יותר בריאה מעוגה... חחח...
- איזה בן-זונה אתה... חתיכת חרא.
אתה יודע כמה עבדנו על העוגה הזאת?
שעות!
+ ומה שמתם בתוכה? מה שרציתם לשים!
אני לא אוכל מה שאתם רציתם,
אני אוכל מה שאני רוצה.
והעוגה שלכם לא בריאה וגם משמינה,
בהרבה חומרים שלא מזינים בשיט את הגוף.
מה אתם חשבתם?
חשבתם שאני אגיד - ואוו, איזו עוגה טעימה,
היא נראית טוב, אני אוכל אותה,
כי היא מתוקה, וזו עוגה...- חרא על העוגה שלכם!
אני אוכל גבינה לבנה!
- אבל אין גבינה לבנה!
+ אני אוכל טונה, תודה רבה.
או אפילו חומוס, או מיונז עם ביצה קשה.
אני אוכל אפילו לחמנייה עם שוקו!
אבל לא עוגה.
- אתה מחורפן על כל הראש, זה לא ייתכן!
+ ייתכן, ייתכן.
לא אתם תקבעו את הכללים שלי,
אני אקבע את הכללים שלי.
לא אתם תחליטו מה טוב לי,
אני אחליט מה טוב לי.
כי כמו שאתם דואגים לתחת של עצמכם,
גם אני דואג לתחת היפה שלי.
אז שאט דה פאק אפ!
- גבר עם ביצים, אבל בלי מוח...
+ אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים...
זה לא מזיז לי. אני שם עליכם זין,
כי זה מה שאתם שמים עליי.
אם תרצו שאני אכבד אתכם,
תתחילו אתם לכבד אותי.
אחרת תהיה פה מלחמה!
- טוב, הבנו אותך,
תאכל אם אתה רוצה את הגבינה הלבנה שלך.
בלעדינו לא תגיע רחוק.
+ אני כבר הגעתי רחוק,
ולא בזכותכם.
להפך, אתם ניסיתם לעכב אותי.
אפילו לעצור אותי.
אבל זה לא הלך לכם.
לא, לא, לא, לא,
לא הלך, פשוט לא הלך... לא...
- הוא מדבר לעצמו?
= אני לא יודע.
- המצב שלו מדרדר.
= שידרדר, מה זה ולנו.
הוא בחר בדרך שלו, שהוא ילך בה.
- מסכן... בן-אדם כזה... מה נהיה ממנו...
= טוב, בוא נלך מ-פה,
הוא לא רוצה את העוגה שלנו.
- חבל...
= לא משנה... עזוב.