|
בכל פעם שאני מביט
עמוק מספיק לתוך באר
אני רואה בערך
את עצמי כשאתבגר
האוכל לאהוב
פנים כאלו
שהקמטים חרטו בהם
"הוא
כבר לא נער"?
האם החיים
באמת נהר
והילדים כולם זורמים
לעבר המפל הגדול של הדרום
וכולנו נהיה כנרת אחת. |
|
|
רגע רגע..
אני לא מוכן
להיות הפראייר
פה.
מעכשיו,על כל
סולגן שלי אתם
תשלמו לי,או
שאין יותר
סלוגנים,
מובן?!?
-אחד שזה הסלוגן
האחרון שלו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.