|
מספיק לו לגימה מכוס התרעלה
בשביל לראות את הנקודות הכחולות
מרקדות לו על כף היד
הוא נשפך לאלפי נקיקים כשהוא מתחלק לאלפי אנשים
וכולם נואשים ומשוועים לבועות אוויר
בשולי הנקיקים הוא מריח את ריח המוות
של גופות נרקבות במים
בתוך אמבטיות גדולות שעלו מימיהם על גדותיהם
והגופות נפוחות גוף ופנים ועיניים
והלשון שלהן שחורה
הוא משרטט את המפות לעולם הבא
על חץ וקשת ונייר טואלט
ועפרון פחם וסרגל ברזל
וחוגת מתכת מחורצת
הוא שומע את כל המקקים חופרים להם מחילות
בין אריחי הרצפה, מתחת למיטה המבולגנת,
הספוגה בזרע ומיצי קוס,
ומיץ תפוזים וטחינה
כשהוא מגיע למאורות הנפש - הוא נבהל,
כי הן שחורות יותר מחשכה ופחם ומוות
והן לא משאירות עקבות
כשהן לוקחות אותו מכאן אל תוככי הגיהינום. |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.