הלב שלי דופק, כמו
כמו שמניחים יד על רמקול גדול,
ממש על התוף, והוא מהדהד חזק בבסים
שתיתי בירה שחורה,
הבירה הייתה יותר קרה מבחוץ,
יותר קרה משלג,
יותר קרה ממני
האיש מגיע לפעמים ויורה פקודות
הוא מנענע לי את הראש ואני לא מבין
הוא נותן לי כל מיני מבוכים,
ואומר שצריך לצאת מהם
אבל המבוכים לא נגמרים,
וכל יציאה ממבוך, היא כניסה למבוך אחר
קשה לי להשיג אוכל
אני צריך להיות יצירתי כדי למצוא משהו ראוי לאכול,
או לקנות במכולת בדיוק בתזמון הנכון כשאני מספיק שפוי לצאת
אני קונה סיגריות להרוג את עצמי
אני לא קונה אלכוהול, כי אני לא אוהב,
וזה מחריף את הכאב
אני חי קצת מספיק בשביל לחיות
אם אני אחיה קצת פחות אני אקפא
כמו אשת לוט שהסתכלה אחורה,
או כמו בובת שלג בחצר של הבניין,
או כמו גופה שהתקררה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.