עבר על פני השדות שהיו פעם לחם
בתוך האדמה דברים רעים והשמש זורחת מעל
אהבות מטרידות אותו בתעתועי הלב,
ותאוות בשרים שנמזגת עם האהבה,
ולא הולכת לצדה
בקטיף האשכוליות הוא הרשה לעצמו לטעום אשכולית,
ולפלח את המיץ הכי טרי שלה לתוך פיו
אלו דברים שלא היו לו כשהוא גר בעיר
הוא אוכל בחדר אוכל יחד עם שמונה-מאות בני-אדם,
וסיגל לעצמו גינוני אכילה של אסיר
השניצל זה הדבר הכי טעים שם, בהחלט
והדבר הכי מענג הוא תבשיל הבשר האדום
הוא יכול לאכול שלושה או ארבעה צלחות של אורז אדום,
המאכל הבסיסי הטעים שממש מחליק בגרון
נעלי ספורט משומשות שעברו שנים מרגליים לרגליים,
מלאים בוץ, על משעולי האדמה הרטובה בין השדות ובתוכם
גם הבגדים עברו הרבה אנשים, גם בנות,
ועכשיו הוא לובש אותם לעבודה ולא מכבס לעולם
הם מסריחים כמו צואה של פרה
זה מזכיר לו שכאיש כפר, עליו לפתח גינונים של איש כפר,
אחרת ימצא את עצמו נטע זר
והגינונים לא עוברים
כשהוא מגיע לעיר, הגינונים נשארים,
כולל הלבוש, דרך הדיבור וההתנהגות,
ואנשים מביטים בו שם, בעיר, כעל נטע זר
חלקם תופסים ממנו מרחק, חלקם מנסים לנגוס בו,
וחבריו לכפר שהגיעו לעיר מצאו את עצמם מתים, חלק מהם,
כי לא ידעו את כללי המשחק של העיר
הוא מצא את עצמו נאכל על-ידי מאות עכברי עיר רעבים,
שראו בו מזון קל
היא יפה, והיא לובשת בגדי עבודה,
והוא רואה אותה גם בפיג'מה בחדרים וביניהם
היא יושבת לידו יחפה מול הטלוויזיה,
ואוכלת אתו את האוכל של הכפר,
אבל הוא לא מכיר אותה, והיא לא מכירה אותו
רק את המנהגים של המקום המשותפים לשניהם,
מנהגים חברתיים
וכשהאיש בא מבחוץ ללמד אותו מתמטיקה - הוא לא מבין מילה,
כי האיש מדבר בשפה אחרת, בשפה של העיר
וכשהוא מגיע לעיר - אף אחד לא מבין מה הוא אומר,
כי הוא מדבר בשפה אחרת, בשפה של הכפר.