קרקסאות ותיאתראות של ליצים בעולם היו, ביערות, בבתי השביל
ובכפר הצר בו גרו בני אדם לרוב לבוא ולצפות בנעשה בהם על ידי
אומני הדת הראשון הבידור נושאי המגבעת הפסים בה והמקטורנים
הסגולים וחיות אשר בקרקס צמו ואכלו סוכר ואבקה ועמדו להם לליץ
להושיע להם את אנשיו, מאז היה ועמד העולם היה הוא לליצנות,
האדם ואשתו היו יראים את השם והיו אוצרים ועובדים להכין בזעת
אפם חיטה לחלוק לבניהם אשר מאסו בחוקות ובחרו בליצנות ומשלי
ביזוי להוכיח ולספר אחד לשני, גרו הם בבתי עץ כפריים ונאים
והקימו כפרים ומיני ארמונות למינהם לחיות להם בעולם. ככל שהיו
רחוקים מן האמת כך היו המשלים שלהם גסים רעים ומכוערים יותר
וכך היתה תוכחתם עזה ומבזה וכואבת יותר וקשה. מנהג היה להם כי
את הלחם מכינים מאבקות השום המיוחדות ומין החיטה אשר צמחה אצל
כל אחד והוא סחרה אצל אוצרותיו לכל מי שיקנה, על כן היו האנשים
עזים ולוחמים וקשים כי הוסיפו מן השום ומן שום מסמם אל לחמם
הדל. האדם הראשון היה עסוק בלטעת את עשבי ושיבולת החיטין
ולעקור בידיו את החיטה מן האדמה ואמץ מאד כדי להכין עבור בניו
את המעשה שיעשה חסד עבורם ויתן להם כי כך ציווה אותו להחליט כי
נאה לתת ולשתף ולעשות חסד עם הבריות. אדם היה בעל לב ואמונה
וטוב ונכון לעזור לבריותיו של השם העליון. נציין כי מעבר לאדם
היו הקרקסאות הקרובים יותר אל האלוהים המלך והם כבר כללו חיות
כגון אריה וקרנף ופיל וחמורים וכבשים שסיפרו כבר משלים יותר
נאים וישרים, אך כלום היה זה מן האמת המוחלטת שהם ריחמו על
הבריות והשם חפץ בעשיית חסד במאמץ מן הלב הטוב להיטיב לאדם
ולנבראים בניו והחלמאים. שכרות. האדם עמל וקצר את החיטה והביאה
אל הריחיים לטחון ובאומץ היה מכין את השיבולים לעשות עימם חסד
ללחם כי רצה ליישב את הארץ היפה ולבנות בית נאה לתת חסד לזולת
באהבה וחסד ורחם, איש יושר ואמת היה אדם הראשון. בזו הם
האנשים, החלמאים, רמאים ובוזזים וקוסמים את דרכיו והזעיפו בו
והאשימו קשי יום הם כי אין הם חפצים במתנותיו של אדם הראשון,
בזוי נבזה היה הוא בעיניהם. אדם הראשון הניח את כליו ועמד מלכת
לשאול את עבודתו אם כנה היא ודמעה ללא צער בעינו... חווה נגשה
אליו ואמרה לו, אל דאגה, ישנם עושי חסד שאפשר לעשות עימם
ובוודאי נמצא לעשות עוד והבה נמשיך לעשות החסד ולקיים את מצוות
ברואיו אשר האלוהים הרחום נתן לבריות לקבל מן ולהצטרף לעשות הם
גם, אם בכח ליבם הנוקשה יאותו לעשות. עוד נסתר אותו גן נסתר
אשר בו מספר מלאכים ועושי צדק אשר אפשר לעשות עימם חסד ויקבלו,
חיפשתיו בין גינות נסתרות לבקש להתקבל אך אינו הדרך נמצא. כיף
לרוץ לעשות חסד עם הבריות זה כל כך טוב ונדיב וממלא לב, לשים
נעל ולרוץ ולשמוח ולעשות חסד מלא אל אדם ואנשים.