עֲלוּמַי דּוֹהֲרִים בְּשִׁפּוּלֵי הַבַּגְרוּת,
מְאִטִּים בַּסִּיבוּבִים שֶׁל הַחַיִּים.
לִפְעָמִים יָד נוֹגַעַת מְלַטֶּפֶת חַיֶּיךָ
בְּאַהֲבָה רְווּיַת חֶסֶד, נִשְׁמַעַת
לְמַנְגִּינוֹת הַמַּלְחִינוֹת סִפּוּר חַיֶּיךָ
בְּרֹב קֶשֶׁב.
ש-ֵעָר ש-ֵיבָתִי מִתְרַבֶּה מִיּוֹם לְיוֹם
כְּעֵש-ֶב הַפֶּרֶא גָּדַל בְּחֶלְקוֹת לֹא לוֹ,
מִתְבַּגֵּר כָּמוֹנִי בְּשַׁעֲרֵי הַזְּמַן הָאֹסֶף
אֵלָיו,כַּמָּה מֵהִתְרַגְּשׁוּת, אֲנָשִׁים,
נְעוּרִים שֶׁבָּגְרוּ.
וְאַהֲבָה בָּאָה בְּלִבִּי, בְּיוֹם בָּהִיר
בְּלִי הַתְרָאָה, מַכָּה בִּי בְּרַכּוּת
בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי, גּוֹעֶרֶת בִּי,
לְבַל אֶרְמֹס אוֹתָהּ בְּגַחְמוֹת לִבִּי.
אֲטַפֵּחַ עוֹלְלוֹתֶיהָ וּרְצוֹנוֹתֶיהָ
בְּיַד הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת. |