|
היא מנופפת בשפתיה לשלום
היא רוקעת בעיניה לחיבה
היא מאזינה באפה לאוהביה
ומריחה באוזניה את השנאה
בראשה היא נמצאת בכל מקום
ובליבה היא רוקדת סרבנד
ידיה הולכות קדימה
רגליה אוחזות בקרקע
חושיה מבולבלים
היא מנסה להבין
לבדוק את הדברים בדרך אחרת. |
|
|
-ילדה ילדה, את
יודעת מה השעה?
-אני לא ילדה,
אני פרי הדר.
שמואל
איציקוביץ' מספר
בדיחות קרש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.