בזמנים כאלו כשהשמש נופלת על ראשינו,
והיא שחורה,
אין מנוס מאשר להתלכד יחד כל העם כולו,
ופשוט לאהוב זה את זה את זו את זה וזו
כי אנחנו ממררים לעצמנו את החיים
אתה ממרר לזה והוא ממרר לך,
והיא ממררת לו, ואתה לה, והיא לך...
לא נמאס לכם?
החזון של אברהם אבינו הוא שהוליד את העם,
על העיקרון "אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך",
או "ואהבת לרעך כמוך", זו לא עצה ולא פתגם,
זו מצווה! לכל מי שרואה את עצמו כיהודי!
זה אחד מעשרת הדיברות,
את כולם אתם מקיימים חוץ מזאת
למה?
בגלל האגו
"מי הוא שיגיד לי?"
"אם רע לי, ש-לו יהיה רע גם"
"אני אתנקם בו"
או -
אני אקח אליי את מה שמגיע לו,
אני אעשוק אותו, אני אנצל אותו,
כדי שיהיה לי יותר
מאיפה אני אשיג אם לא מאחרים?

זהו,
שאם לאחרים יהיה יותר, גם לך יהיה יותר
ואם לאחרים יהיה פחות, גם לך יהיה פחות
תן ויינתן לך,
קח ויילקח ממך.