חש ריקנות בתוך עולם אשר צומח נע ואינו רוגע רגע ומתעצם...
את גדלה ילדה שלי ואמא בוכיה
ובתוך עולם שמתעצם אני חש לבד בודד.
לאן הלכת אימי ואין מנחם לנפשי?
כך גדלה בתי כך גדל ביתי.
את כול כך חסרה לי אימי...
אוהב אותך אהובתי
אך למה את אינך כאן לצידי?
למה את לא סומכת ראשך על כתפי?


חש ריקנות בתוך עולם אשר צומח נע ואינו רוגע רגע ומתעצם...
אבי,אבי, אבי נעלם מתמוגג הוא ממולי.
והעולם גדל ילדה שלי, אוהב
והעולם שומם, חבר שלי אתה חסר.
אימי, אימי, אימי למה עזבתני לי לבדי?
ואין מנחם לנפשי והעולם צומח מתעצם הוא ממולי...
זיו זחוח אור נוגה נעלם וניצוץ חדש זוהר
אך החושך מכסה את שהיה ומפציע יום חדש.
אוהב אותך אהובתי
אך למה את אינך כאן לצידי?
למה את לא סומכת ראשך על כתפי?

חש ריקנות בתוך עולם אשר צומח נע ואינו רוגע רגע ומתעצם...
ילדה שלי תמה,
אריאל, אוהב אותך ילדה שלי כירח מתמלא
חש נער מאוהב מול יופייך המשכר.
את מכתש נעוריי אהבתנו תמלא כירח שזוהר,
את סומכת ראשך על כתפי, את כאן לצידי, אוהב אותך חיים שלי.