אסנת אינציגר-אלון / מפוחית |
בלחן מרגש.
קמלו זרעי הזמן ונולדו
אחרים, יפים וחזקים.
החיטה נבטה בי,
כשדה רחב וזהוב
מלא שמש טובה,
שולחת קרניה המפתות
אל לבי הרחב המצמיח
מיני מזונות.
ימים יפים של אולי
ממתינים בפתח,
שרים חרש שירת יחיד
מתחזקת מול המולת הזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|