צילום בשחור-לבן של הילדות שלי,
מתחת לעץ האגוז אשר בגינה
מאחורי הבית ליד הממטרה
ואני כבר גדלתי, אבא, ואני אינני ילד
אני יכול לנצח אותך בשחמט וגם בשש-בש,
וגם במכות
אבל אתה יודע שאתה חשוב לי יותר מאשר עצמי,
ולעולם לא אפגע בך, אעדיף לפגוע בעצמי
ואני בוכה איך הכול השתבש
ואני מוחה על אוזלת היד
ואני מתכחש לנסיבות המקרים
ואני תובע אשמים
ואין לי כוח יותר לקום כדי לממש את ייעודי
ההרים גבוהים מאוד והגבעות לא נגמרות
דיונה ועוד דיונה ואין לזה סוף
רק אני אשר נשאר עם קומץ מילים בודדות
צילום בשחור-לבן
אחותי מגישה לי פרח, ואני תופס בלחיי,
עושה עצמי מופתע
אימא מאוד צחקה
אתה פיתחת את התמונה לבד בחדר החושך
את עצמי הגשתי לך שם,
בתוך גינה ליד ממטרה
בשחור-לבן. |
