|
בְּשָׁכְבוֹ עַל הַסַּפָּה
סָפוּג טָרֶפֶת תְּחוּשׁוֹת עַל
הֶעָתִיד לָבוֹא
הוּא הִקְשִׁיב לִדְהִירוֹת
פָּרָשֵׁי לִבּוֹ
וְלָאִישׁ בְּחָלוּק הַלָּבָן
הוּא קָלַט וְשָׁתַק.
הוּא הִמְשִׁיךְ כְּדַרְכּוֹ
לְחַשֵּׁב וְלִשְׁקֹל
עֲפִיפוֹנֵי רַעְיוֹנוֹת
שֶׁגָּדְשׁוּ בְּמֹוחוֹ הַיּוֹקֵד
וְהָגוּ בְּלִבּוֹ
מַחְשָׁבוֹת כֵּן וָלֹא
הוּא הִרְהֵר וְשָׁקַט.
הוּא הֵבִין
שֶׁאֵין טַעַם עוֹד
לִמְתֹּחַ
אֶת הַהַכְרָעָה
שֶׁגָּמְלָה בְּלִבּוֹ
וְהֶאֱרִיכוּ אַךְ מְעַט
אֶת הַקֵּץ
שֶׁפָּרַץ בֶּן רֶגַע
הוּא חָרַץ וְנָדַם.
רַק הַקִּיר שֶׁסָפַג אֶת
הַקוֹל בָּרַקָּה שֶׁנִּתַּז
עוֹד נוֹתָר שרִיד מְאֻבָּן וְדָּמוּם
עַד עוֹלָם.
|
|
אולי הגזמתי עם
שיר האופנוען?
מאיר אריאל
עדיין לא מבין
איך זה קרה לו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.