פני הגיר הנסתרים, השקופים- כואבים
שטח ההפקר של הנשמות האבודות, חרוכות
כמו העצים הטבוחים לאחר האש הגדולה
הפרחים המתים
הציפורים חדלו לעוף מעל, לא
אין הבשורה
לאורך הדרך עמודי תלייה לתקוות ואהבות
העננים פרומים, הגשם מכה כפרגול
שמים כעורים תלויים כפרגוד
החוחיות נאלמו למוות, קר
בשערים אין מלאכים ואין דמעות
החסד חסר
כלתה רעה על ארץ
העיניים שצחקו, בוכות
כמו אין מקום לשוב אליו
ביום אחרי
{מתוך שירת הזעם} |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.