אָדָם נִשְׁלַח לְדַרְכּוֹ הָעוֹלָה
יְהוּדִי הַנּוֹדֵד מֵעוֹנָה לִתְקוּפָה.
בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה תִּירְדֹּף מִלָּה
מִתְגַּלְגֵּל וְנֶחְבַּט כְּסוּפָה.
הוּא מִתְחָרֵז עִם מִידּוֹתָיו
בְּשִׁיר הַלָּקוּחַ מִלִּבַּת תְּפִלָּה.
יְלַקֵּט לְרֹב אֶת חֲטָאָיו
טֶרֶם יָחוּשׁ בְּחוֹב הַנְּפִילָה.
אֱלֹוקִים, בּוֹרֵא עוֹלָם,
הָאֵר נָא דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָדָם.
הוּא יִשְׁכַּב עַל שמֶיךָ,
עָנָן מִתַּחְתָּיו
חֶרֶשׁ יִסְפֹּר נִיסְיוֹנוֹתָיו.
אָדָם הִתְעַיֵּיף מְאֹד בְּדַרְכּוֹ
נֶחְרָךְ מֵעָפָר הַמִּשְׁעוֹלִים.
אוֹסֵף גַּעְגּוּעַ נוֹסָף מִתּוֹכוֹ
רוֹצֶה עִם עַצְמוֹ לְהַשְׁלִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |