הוא השקה את העציץ והעציץ פרח
גבעולים מתפתלים, עלים פראיים, ליבות רוחשות
בכסף שהוא הרוויח מצחצוח נעליים של זרים,
הוא קנה עוד ועוד עציצים
הם כיסו את כל הבית,
טיפסו על הקירות
היו גדולים וקטנים,
צפופים ומרווחים,
אדומים, צהובים, סגולים, ירוקים, כתומים
צבעים יפים, הרבה אהבה לעיניים,
הרבה ריח של טבע ודשן ופריחה

המלעיזים אמרו לו שהוא חי בג'ונגל מזוין,
כי הדירה שלו הייתה קטנה
אבל הוא חייך רפות על כסילותם,
ולא אמר דבר
הלו הפרחים נותנים לו תחושה של טבע וגן-עדן,
של התחברות עם האדמה
של יופי במלוא העין,
וניחוחות פריחה כל בוקר ולמשך כל היום
היו ממסטלים אותו בשנתו,
וגורמות לו לחלום חלומות נעימים ומתוקים

רצו לעשות כתבה בעיתון של שכונות האזור על הדירה שלו,
אבל הוא לא רצה
הוא לא רצה שעיניים רעות, שופטות ומבקרות ייבחנו אותו בכל בית
הוא לא רצה שיצלמו, כי זה רק שלו
הוא לא רצה שיקטפו או שייקחו אפילו עציץ או פרח אחד
ויום אחד הוא ראה שבאחת האדניות פרח פרח כחול,
והוא בכה מהתרגשות
אהובתו המנוחה אהבה פרחים כחולים,
היא לא יכלה להשיג, ולכן הייתה צובעת את העלים
כלומר מניחה את הפרח בתערובת מיוחדת כחולה,
כדי שיספוג הפרח את הכחול
"יש לי פרח בשבילך," הוא אמר,
אבל היא כבר לא הייתה כאן
ולכן לא הייתה סיבה לקטוף את הפרח,
רק להתמוגג.