על איזה יום אתה מדבר?
לא, אני לא זוכר את היום הזה,
בשבילך זה היה יום הרי גורל,
בשבילי יום רביעי, אולי חמישי או שלישי
אני מדבר על היום ההוא בו נפלו השמיים,
בבית המשפחה
וכל הילדים רצו החוצה אחוזי אמוק,
וחשבו שממש עוד רגע הם הולכים למות,
או לפחות לסבול מאוד
אנחנו הוצאנו להורג את כל העשירים,
שמשתמשים באזרחים הרגילים ככלי לעשיית כסף
וחינכנו את כל המנהיגים על ערש חוכמת הקבלה
אנחנו שחררנו את כל המידע שהוסתר מהציבור,
בכל תחומי החיים וגם בתחומי המתים

בן-אדם וגם אדם הוא לא מוצר לשימוש אגואיסטי!
הם מפנקים את חיות המחמד שלהם,
אבל מאמללים ילדים, נשים, גברים וזקנים

הם שולחים אותם לעבוד תמורת פרוטות,
כשהרווח האמתי מגיע לכיסם
ושולחים אותם להרוג ולהיהרג כדי לשמן את תעשיית הנשק

הם כותבים ספרים שמסבירים איך להיות מנייאקים כמותם

כן, יש הרבה מ-כל תחומי החיים שמוסתר מהציבור,
כי זה לא רווחי ואף פוגע בפרנסה לגלות להם,
את המידע שיכול לשחרר אותם ולתת להם טעם לחיים,
חירות, שוויון ואחווה
מה אתם מכניסים בגלולות שאתם מייצרים?
מה אתם מכניסים לאוכל שאתם מוכרים לאנשים?
מה אתם מכניסים לבקבוקי המשקה ולמים מהברז?
איזה מסרים אתם משתילים במוח, דרך -
פרסומות, שירים, סרטים, טלוויזיה, רדיו,
שלטי חוצות, מוצרים, "טרנדים", מטבעות לשון, פתגמים

מה יש באוויר ש-כל-כך רעיל?

הם חושבים שהם יחיו לנצח,
או לפחות הרבה מאוד זמן
וגם אם זה נכון, תנו להם,
הלו העולם הבא הוא עליית מדרגה רוחנית,
והם יישארו עם הגוף הבהמי וקומת המוח הנמוכה,
לכל חיי הנצח הבזויים שלהם במדרגה התחתונה
אז למי אכפת.