קַמְתִּי לְקוֹל גֶּשֶׁם מִתְדַּפֵּק עַל הַחַלּוֹן
כְּמוֹ מִיסְיוֹנֶר בְּעֲיָרָה לְלֹא שֵׁם,
כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָבוֹא וְלָצֵאת,
כְּאִלּוּ קוֹרֵא לִי בִּרְטִיבוּתוֹ לְהִתְנַחֵם

קַמְתִּי, נִשְׁעַנְתִּי לִי עַל הָאֶדֶן
וּבְיָדִי סִיגַרְיָה בּוֹעֶרֶת,
וּפָתַחְתִּי אִתּוֹ בְּמַשּ-ָא וּמַתָּן-
"מָה לִי יֵצֵא מִכָּל הָעֵסֶק?"

הַגֶּשֶׁם נֶחֱלַשׁ לוֹ וְרָטַן בִּמְבוּכָה-
"עַל מָה אַתָּה כָּל כָּךְ מִתְעַקֵּשׁ?
הֲרֵי רַק הַבֹּקֶר, קֳבָל עַם וְעֵדָה
הִכְרַזְתָּ שֶׁאוֹתִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ"

הִרְהַרְתִּי לָרֶגַע בִּדְּבַרָיו בְּחִפָּזוֹן
וּלְאַחַר הַהֲפוּגָה לוֹ עָנִיתִי-
"הִכְרַזְתִּי זֹאת בְּגַאֲוָה, זֶה נָכוֹן
וְהִנֵּה מִסְתַּבֵּר שֶׁטָּעִיתִי"

חָזַרְתִּי לַמִּטָּה, עָיֵף וּמְבֻיָּשׁ
מַמְשִׁיךְ לְתָרֵץ וְלִטְעוֹן
וּבְעוֹד אֲנִי ש-ָרוּעַ כְּמוֹ קָרְבָּן
הַגֶּשֶׁם מַמְשִׁיךְ לְהִתְדַּפֵּק עַל הַחַלּוֹן.