לֹא יָשַׁבְנוּ עַל כִּיסְּאוֹת
אַתֶּם יוֹדְעִים, כָּאֵלֶּה
שֶׁפּוֹנִים אֶחָד לְכִוּוּן הַשְּׁנִיָּיה.

יָשַׁבְנוּ עַל סַפְסָל שכונתי
אֲבָל פָּנִינוּ לֹא כֻּוְּנוּ הַלֵּאֶה (לֹא...)
נֶאֱלַצְנוּ לְהִסְתּוֹבֵב
אַחֵד לְכִוּוּן הַשְּׁנִייָּה.

אַתֶּם מְבִינִים
עַכְשָׁיו יֵשׁ בְּעָיָה
אֵין לָנוּ מִשְׁעֶנֶת לַגַּב.

הִיא; הִתְמַקְּמָה בִּתְנוּחָה מזרחית.

גּוּפָהּ רוֹכֵן לְכִיוּוּנִי
חינה עוֹקֵב אַחֵר
קַו הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלִּי
בְּעִנְייַן, וּבַטַּעַם.

אֲנִי; רֶגֶל אַחַת עַל הַסַּפְסָל,
יָד עַל הַבֶּרֶךְ,
וְרֶגֶל אַחַת חוֹצֶה הַצֵּידָה
מֻנְחָת עַל הָרִצְפָּה.

מִשְׁתַּדֵּל כְּמוֹ זָרְזִיר לַעֲקֹב אַחֵר קַו הַמַּחְשָׁבָה
שֶׁלָּהּ.

אַתֶּם מְבִינִים
כָּכָה יָשַׁבְנוּ
יָשַׁבְנוּ וְדִבַּרְנוּ.

וְהָעֶצֶב שֶׁבָּאַהֲבָה הָאֲבוּדָה
טְמֹן פָּחוֹת בְּזֶה שֶׁהִיא
לֹא תַּחֲזֹר, יוֹתֵר בַּשְּׁאֵלָה
הַאִם הִיא הָיְיתָה אֲמִתִּית וְכֵנָה
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהָיְיתָה.