אז היה את האיש הזה,
מה שמו,
שהלך לזונה.
לא, בעצם לא יאשרו את זה,
אז הוא לא הלך לזונה,
הוא הלך ללונה-פארק.
כן, הוא הלך ללונה-פארק,
וראה את הגלגל הענק עולה ויורד
ומסתובב וכולם מסתובבים אתו.
וגם הוא רצה להתגלגל מעלה-מטה בגלגל הענק,
אז הוא שאל אנשים איך עושים את זה.
הם אמרו לו שצריך לקנות כרטיס,
ואז נותנים את הכרטיס בפתח ונכנסים.
וזה מה שהוא עשה.
הוא התגלגל מעלה-מטה,
ולפעמים הגלגל הענק עצר
כשהוא היה למעלה או למטה,
ואנשים נכנסו או יצאו
או נכנסו ויצאו.
הוא כל-כך נהנה שהוא נרדם,
וכשהוא התעורר הוא גילה שכבר לילה,
וגלגל הענק לא עובד,
והוא היה בתוכו, לבד!
הם נעלו אותו בגלגל הענק,
אנשים רעים!
הוא כעס.
מה אני אעשה עכשיו?
הוא צעק, וצעק, וצעק,
אבל אף-אחד לא ענה לו.
נדמה שלא היו אנשים כלל בלונה-פארק -
אפילו לא שומר.
או שהיה שומר שהתעלם ממנו.
היה לו תיק טיולים קטן
והוא הוציא ממנו משקפת קטנה והסתכל סביבו.
כן! אני יכול לראות מ-פה את הבית שלי!
הוא התלהב.
ולא רק זה, החלון היה פתוח,
והוא היה מסוגל לראות את החדר שלו.
והנה אשתו.
אבל מי נמצא עם אשתו,
מי זה האיש הזה.
אשתו התפשטה בשביל מישהו שעמד בצללים
בעוד המיטה הייתה מוארת,
והאיש התקרב ונישק אותה.
מה שמו הסתכל עליו היטב,
וראה את עצמו!
או לפחות מישהו שדומה לו ומתנהג כמוהו
כמו שתי טיפות מים.
אבל זה לא אני,
איך זה יכול להיות!
והוא קיבל הלם והתעלף.
כשהוא התעורר כבר מצאו אותו
וחילצו אותו ושפכו עליו מים
ונתנו לו לשתות,
ואמרו לו -
זה לא יפה שנתקעת בגלגל הענק.
מצטער, הוא אמר. |