הלכה אז, אני לא יודע לאן
נשארתי לבד ב-חור שאני קורא לו בית
עושה כלים בדממה גמורה
שותה את הקפה ונחנק

הצחוק שלה כבר לא מהדהד בין החדרים
ואין לי צחוק לצחוק אתו
הפעילות נדמה והמנוע כבה
אין קטר שיסחב את הקרונות

יושב, שומע רדיו
אין משהו מעניין אותי בטלוויזיה
דיסקים ישנים מתנגנים
מזכירים
ואין מי שיתמוגג, כי הכול בעבר

הלב שלי נאטם
אני הופך קשה
חושב בהיגיון ברגש קר וקשה
חורק שיניים ומלקט פירורים מהאינטרנט

לפעמים מדמיין אותה איתי בחדר
מחייכת ואומרת לי.