|
הלכה אז, אני לא יודע לאן
נשארתי לבד ב-חור שאני קורא לו בית
עושה כלים בדממה גמורה
שותה את הקפה ונחנק
הצחוק שלה כבר לא מהדהד בין החדרים
ואין לי צחוק לצחוק אתו
הפעילות נדמה והמנוע כבה
אין קטר שיסחב את הקרונות
יושב, שומע רדיו
אין משהו מעניין אותי בטלוויזיה
דיסקים ישנים מתנגנים
מזכירים
ואין מי שיתמוגג, כי הכול בעבר
הלב שלי נאטם
אני הופך קשה
חושב בהיגיון ברגש קר וקשה
חורק שיניים ומלקט פירורים מהאינטרנט
לפעמים מדמיין אותה איתי בחדר
מחייכת ואומרת לי. |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.