אסנת אינציגר-אלון / סתווי לב |
צופה בך בנשימותיי
מעבר לאוקיינוסים הגדולים
ופסגות הרים.
אתה כאדם
נמלט במחשכי הלילה
מציפורני הזמן המתעורר.
חבלי היותי נושאים מזמור
לקיים ולידוע, גם לנאלם
ולנעלם.
סתווי לב נוטפים
מהותך מטפסים בין קירות לבי
נוהים בערוצים אחרים.
בצהרי יום הייתי
אתך במרחבים עלומי שם.
עלי שלכת מספרים
אכזבות
נישאים ברחובות כיתומים .
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|