דפנה ליבוביץ / פצעי לחץ |
אני זוכרת
לידתם השקטה של זרמי העצב
זחילתם הנוזלית שפסקה באימה
אט אט חלפו התחלפו בסכרי שתק
צמאים לאוויר דחוס במרגש
מלבר לבלבו, כמעט והצליחו
להכמין ריח הכאב החריף והמר
בעת בהירה נתגלו בעל כורח
ללא מנוסה משינוי תנוחתם
הורגשה בעוצמה לכידותם המוחלשת
התמוססות שוליי קביעות קיומם
פיזורם הגס לפירורי פירורים
שהובילו לבית החם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|