מתרחץ במפל של מים עכורים,
והיד לא רואה כלום
מתנפץ לתוך שמיים הפוכים,
והעין לא רואה כלום
מתעסק בשלי בדברים שוליים,
והם לא מראים לי את הדרך חזרה
לא הייתה ולא תהיה דרך חזרה,
רק מבט מעורפל מלמעלה על יד מושטת לעזרה

אמרה שטוב לה ככה, ולי לא אכפת
וגם אם אכפת לי, לה לא אכפת,
וגם אם לא אכפת לאף-אחד, למישהו לא אכפת
וגם אם למישהו אכפת, אז לא אכפת למי שאכפת

כי היא זקוקה לעזרה
והאנשים לא רואים אותה
והמילים שלה לא נכנסות אל הלב
וההסברים שלה לא מובנים לאף-אחד

אז היא יושבת מקופלת,
במרפסת הסגורה עם סיגריה עשנה
רואה את החיים חולפים מעל ראשה
רואה את האנשים חולפים לה בתוך הבטן דרכה
והיא לא מבינה ב-מה היא שונה,
ולמה זה צריך לקרות רק לה
הם מדברים הרבה משפטים חשובים בתכניות אקטואליה,
אבל זה לא נוגע לה

וכשהיא יושבת היא חושבת לעצמה שהמוות לא כל-כך נורא
הלו כולם מתים בסופו של דבר, גם היא, אז למה למשוך את זה
והיא מתארגנת לקראת המוות שלה עצמה,
סוגרת דלתות, מגיפה חלונות,
וזורקת בגדים שהיא לא צריכה

היא בחרה באהבה
היא בוחרת באהבה כדי שתציל אותה
לא נשאר דבר בעולם הזה מלבד האהבה,
כל השאר שטויות של אנשים שוטים
והיא מגדלת באדנית שלה פרחי אהבה
והיא משקה את הגינה שלה מי אהבה
והיא מרעיפה אהבה מהחלונות ומפזרת אותה ברוח
ואהבה כדרך אהבה תמיד חוזרת למי שנותן,
ואז היא רגועה, אהובה ושלווה.