|
הִנֵּה יֵחַם לִי מְעַט מִכְּפוֹר דַּעְתִּי
הִנֵּה יָאִיר בִּי הַשֶּׁקֶט וְהַפְּנַאי.
כְּתֵפַי נוֹשאוֹת אֶת כֹּבֶד עֻלִּי.
הִנֵּה יָקֵל בִּי רַק וּבִמְעַט
חֻולְשׁוֹתָיי אָשֵׁר יֵיחָזְּקוּנִי.
כְּמוֹ יָתֵד נָטוּעַ הַקּוֹבֵעַ הֵיטֵב
שָׁורָשָׁיו,
אַתִּיר אֶת סַבְכֵי חֻולְשׁוֹתָיי
וְיִהְיֶה מַכְאוֹבִי מַתָּנָה
וְסִבְלִי תְּשׁוּרָה.
לֹא אֶפָּגַע, לֹא אֶפֹּל
לֹא אֶכְרַע.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |
|
|
איך אפשר לכתוב
לא לילדים?
איך?
הריי הכל זה
למען הילדים!
להב בן-לאדן,
עקר מזועזע
מהשמרנות של
מועדוני
החשפנות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.