בלי שום כיוון ימין או שמאל,
זה לא מה שהבטחת
ידיי בוץ ועורי עיוור,
ואני לא יכול לספור את הדקות
מאיצים הקצב, וזה נוטל ממני את הנשימה
מאטים הקצב, ואני הופך לספוג רכיכה
מקבלים המון מזון למוח שלא נכנס לקופסה
והקירות חגים ובתוכם קולך,
אומר לי שהכול בסדר, כשהכול בעצם לא
אני שומע את עצמי אומר כן, ואז אומר לא,
ושום-דבר לא מספק לא אותי ולא את האוזן שלך
אז אני עומד במקום, וזה לא טוב,
כי כל הרוחות נושבות בי
הם מעקצים אותי יתושים ודבורים,
וגם שוורים ינגחו בי אם יהיה רע
האחיזה דומה ללפיתת אוויר,
והכוכב שאמרת שיאיר לי תמיד - מזמן לא מאיר
אני מקמץ בנדיבותי,
כי הוגדשה הסאה
יותר מדי ממני, פחות מדי מהכול,
ולמה לי לכבות שריפות למה
הרהרתי שעות וימים ואלו כנראה לא היו ההרהורים הנכונים
כי השעון חג סביב עצמו, אבל המחוגים הולכים אחורה,
או משתגעים בטיסת תאוצה מהגיהינום
לא שאלתי אותי ולא שאלתי אותך,
מה יקרה אחר-כך
אולי לא יהיה אחר-כך
אולי זה כל מה שיש
אבל הימים חולפים ושנינו מזדקנים,
ואנשים הופכים קרים,
ואין טעם לזרוע זרעים,
כי לא נזכה אולי לראות עצים
ולא פירות מבשילים
ולא אותי ואותך באותה המראה,
כשגם כך שנינו חיים במקביל זה לזה,
ולא רואים דבר,
רק איך שום-דבר לא דומה לשום-דבר,
ואני לא יודע אם שאלת את עצמך,
אבל אני לא יודע -
מה בכלל אנחנו עושים?

כלום
אנחנו סתם מסתובבים.