הקהל מתקבץ, הבמה מוכנה.
משחק עשן מקדים וקול תרועה.
הים לא יפתח, המדבר לא ייסוג.
יום שישי היום - סולו הסטריפטיז הנמוג.

הו עזה שלי. יפתי.
בת סרסור ושלטון.
פתחי חגורה, זרקי לי תחתון,
שאוכל לראות אותך גומרת...נכמרת.

ההופעה קבועה, הלקוחות מכורים.
מזקיפים את כליי זיניהם לקראתך.
את במלוא הדרך.
דרוכה.
מרימה, משפריצה, משגרת, משטחת...איזה תחת.

איש דת מארגן,
איש צבא מתחרמן,
מדינאי משפריץ
ואזרח עפר מתחתיך לוחך...

הו עזה שלי. יפתי.
בת סרסור ושלטון.
פתחי חגורה, זרקי לי תחתון,
שאוכל לראות אותך גומרת...נכמרת.

המופע לא נגמר, המייסדים רוצים את חלקם.
עומדת שם ערום ועריה מול עולם.
עולים באוב הזקנים, אחד אחד בקצבו.
מצרי שזוף עם קרחת,
והשני פולני עם פדחת.
שניהם מתמקדים בעיקר - מסתכלים לה על התחת.

הו עזה שלי. יפתי.
בת סרסור ושלטון.
פתחי חגורה, זרקי לי תחתון,
שאוכל לראות אותך גומרת...נכמרת.