נורא מתחשק לי ללבוש גלביה, בלי כלום מתחת. אולי בחתונה.
להרגיש חופשי, נינוח, כמו מכנסי שרוואל של בדואים. אומרים שיש
להשיג גלביות יפות בבוטיק ברמת גן. אפשר שיסדרו לי שם כלה יפה,
אחת שרגילה ללבוש גלביות גם לפני החתונה. אבל בלי כלום מתחת.
שהיא תרגיש חופשיה, נינוחה. בחתונה שלי גם הרב ילבש גלביה. עם
כלום מתחת, או בלי. מה שירצה. רבנים, יש להם רצונות משלהם. רק
לא אורתודוכסי. יכול להיות בדואי, צ'רקסי, אפילו אשכנזי. הכל
הולך. ובמקום לשבור כוס יין, אתן לכלה לשבור צלחת, ואז נרקוד
סירטאקי. ולא יהיו שבע ברכות, זה כבר כל כך פאסה. במקום ברכות
יהיו חמש עוגיות מזל. אחת לכל שנת נישואין. אחרי חמש שנים
נחשוב מה הלאה. זה לא נורמלי להיות נשואים יותר מחמש שנים.
טוב, אפשר שבע. זה מספר מזל. גם שבע עשרה. מאי. אתחתן בחודש
מאי. כי באוגוסט כבר יש לי ממילא המון ימי הולדת. כנראה נובמבר
הוא חודש שזוגות משתעממים, ועושים ילדים. גם אני נולדתי
באוגוסט. מזל שהוריי השתעממו. הקישוט של החופה יהיה משיחי
סאברס. כי בחיים יש גם מתוק וגם קוצים. נראה מי ירצה לקחת
הביתה את זר הסאברס. הוא לא ישכח את היום הזה. ועוד משהו. יהיה
בר משקאות עם מיצי פירות וירקות. לא אלכוהול. קראתי איפה שהוא
שהמיצים מחזקים את שורשי השיער. לי כבר לא נשאר הרבה, אבל
הכלה, שלא ינשרו לה שיערות. את ירח הדבש נעשה באי יווני. בלי
גלביות. עם כלום מתחת. אהההה ועוד משהו אחד, חשוב. שתהיה
יתומה.