משתמשים רשומים מתבקשים לחתום את שמם בכניסה,
והסדרן יחתוך את אפם אחד-אחד

בכניסה לבית-הזונות הכי גדול בעולם, אני תוהה,
ב-מה אני לא חושד?
הפכתי את הקלף הזה יותר מדי פעמים,
ותמיד יצא לי ג'וקר
התעייפתי מלסדר את הקלפים שוב ושוב לפי סדר מסוים,
אני מעביר קלף לתחתית הערימה, ושולף קלף מלמעלה
כך שוב ושוב, ותמיד יוצא לי מ-אס עד מלך
ואז אני מערבב וחוצה את הערימה,
מביט בקלף הגלוי -
ג'וקר

מה הם מצאו בי, אני לא יודע
כנראה פשוט הייתי הלך זר כי גדלתי במקום רחוק ושונה
כבר מגיל צעיר לא הכרתי את טבע האדם,
האמנתי ל-מה שסיפרו לי, חיקיתי את מה שראיתי בסרטים
החור נפער תחת רגליי כשהאדמה נבקעה ואכלה אותי חי
אני מאלה שמתו במעמד הר סיני
הם סידרו לי את הקלפים טוב-טוב בצורה מפותלת,
שכמעט לא היה סיכוי שהוציא את הרצף הנכון
אבל אני הצלחתי
נחבטתי קשות בדרך,
כי על כל שגיאה קטעו לי איבר מהנשמה
הבטתי ולא הבנתי למה הם כל-כך שמחים,
הרי אני חתוך לגמרי
הבטתי ולא הבנתי מה הם חוגגים,
הרי הייתי שבור לגמרי
הם הביאו עוגה גדולה לבנה על קומות,
מלאה יותר קצפת מעוגה,
וחתכו אותה בחמדנות, חילקו ביניהם
הם דחפו חתיכת עוגה גדולה ושמנה לתוך כף ידי -
ודחקו בי לאכול אותה
אכלתי בכוח, ויותר מאוחר הקאתי את הכול
הטעם היה מחליא כמו חרקים מתוקים בפה שלי,
מתוקים עד כדי בחילה
והקצפת ריפדה את בטני ועלתה למוחי עד שכבר לא יכולתי לחשוב

בשער של הבניין קיבל אותי שוער מנומנם,
והעביר אותי דרך השער החשמלי
נכנסתי לאולם מבוא גדול מאוד ורחב, מרוצף בשיש,
וניגשתי לדלפק הקבלה
ביקשתי את האחראי,
האחראי המבוגר, האחראי הקטן, האחראי השטני, האחראי הטיפש
"אין אחראי כזה," הם אמרו, "אין אחראי בכלל,"