אסנת אינציגר-אלון / בוקר |
נערמות בצרור חלומות מהבילים
אורז חפציו במזוודת סודות
כמוסים.
בוקר מאיר פניו אלי מדי יום
ממרק בי מחשבות שליליות
מסדיר נשימתי.
בגני נטעתי את האור שיגדל
ויתבגר בי כתינוק משרך דרכיו,
הבל המלל כשפה דרכה
האור משתקף באלפי צורות
של אושר,פנים מחויכות
מאירות מבט לעתיד,
והוא מבטיח לחכות לי
עד שחלומותיי יכמשו ,
עד שסודותיי יתגלו ברבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|