בנימין וולמן / עיתוי חורג |
בזמן
מופיעה כציור של
בית
אשר עלם ועלמה
עזבוהו
בטרם שתילם גדל
לעץ
וענפיו נפרשו כזוג
ידיים אוהבות.
מי גר שם
עכשיו?
השתיקה שהופרה בשדה
חסר מילים
נענתה
בקול ענות חלושה של
טיפות גשם
ראשונות
שלא ירדו עוד על
ראשם של
בני תמותה אשר
ידעו זה את זו
ולא נעצו שינם
בפרי עץ החיים.
מי יישא קינתו
עתה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|