מֵאָז הָלַכְתְּ צְבִיָּה בָּרָה אֶל מְחוֹזוֹת הַטֹּהַר
יָדַעְתִּי אַךְ לֵילוֹת תּוּגָה שֶׁל שְׁחוֹר וְדֶמַע
מַרְאוֹת זִכְרֵךְ אֵינָם מָשִׁים לְרֶגַע וְהֵד מֵיתָר
קולךְ הַמִּתְחַלֵּשׁ נושק חֲלוֹמוֹתַי בְּמִלּוּאוֹ של סַהַר
אֶת אֲבִיבַיִךְ, כַּלַּת הַנֶּצַח, מָסַרְתְּ בְּטֶרֶם עֵת
כָּלוּ בִּנְהָרוֹת בָּכָא וְצַעַר אֶל מִיתַת עוֹלָם
שָׁרְשֵׁי הַנֶּגַע אשר גָּדְעוּ זַרְעֵי פִּרְקֵךְ עד עוֹלָם
הִכּוּ סוּסֵי מַחְשְׁבוֹתַי וְתֻמָּתוֹ שֶׁל טֹּהַר
וּדְמִי יָמַיִךְ אֲשֶׁר נָמוֹגוּ בְּמֶרְחֲבֵי הָעֵת
הוֹתִירוּ אֶת אִלְּמוּת מִלָּי עַל צְהֹב הַדַּף מִדֶּמַע
כשנפשי שְׁקוּעָה בְּלָגִין הַשֵּׁכָר מול כֵּהוּת הַסַּהַר
כְּשָׁאוּל בְּעִתּוֹ, הרודף אחר נֹחַם בְּנִגּוּן כלי מֵיתָר
לוּ נִתַּן בידי, לְכוֹפֵף את הזמן בִּפְרִיטָה עַל מֵיתָר
וְחִזּוּר ליל כלולות, לִהְיוֹת לצידךְ אֶצְעָדָה עד עוֹלָם
לִשְׁאֹף אֶת בֹּהַק בְּשֵׁלוּתֵךְ בְּנָגְהּוֹ שֶׁל סַהַר
וּפֶרַע תַּלְתַּלֵּךְ הַבָּסְרִי וְמגעה הבתולי שׁל טֹהַר
אֶצְבָּעֵךְ הַשִּׁלְגִּית, הַמּוֹחָה בְּרַכּוֹת כֹּל דֶמַע
אָז אָבוֹא מְהֵרָה אֶל סִפֵּךְ בְּהִזָּיוֹן הָעֵת.
כֵּן אָבוֹא בְּשַׁעֲרֵךְ עִירִי, בְּבָקְרוֹ שֶׁל עֵת
כשרוחות המזרח, יַרְנִינוּ כִּצְלִילוֹ שֶׁל מֵיתָר
וּבְיִפְעַת חִיּוּכֵךְ, תָּנִיסִי לִבְלִי שׁוּב את הַדֶּמַע
עַד יִבַשׁ וְיִזְהַר כִּפְנִינָת תִּפְאָרָה לְעוֹלָם
לְהָשִׁיב עֲלוּמִים וְלִשְׁתֹּל מֵחָדָשׁ אֶת הַטֹּהַר
כתינוק בֶּן יוֹמוֹ הַיּוֹנֵק פְּטָמוֹת וְצוחק עִם הַסַּהַר
וּבֵין כְּסָתוֹת שֶׁל פּוּכִים מוּל חֶצְיוֹ שֶׁל סַהַר
נִתְכַּרְבֵּל הֲפוּכִים רֹאשׁ וְרֶגֶל בָּהּ בָּעֵת
נְדַקְדֵּק בִּתְוָאֵי עֲרָיוֹת וְנִטְבֹּל במימי הטֹהַר
עַד בִּיאָה, וּרְגִיעָה בְּשַׁלְוַת צְלִיל עוּגָב ומֵיתָר.
אָז יַכִּירוּ כֻּלָּם כִּי קְשׁוּרָה אַתְּ אֵלַי עַד עוֹלָם
כִּעָצְמַת הַפְּלָדָה וְיִתַּם לְתָמִיד שְׁאָר הַדֶּמַע.
וְאַחַר שׁוּב אֵעוֹר אֶל עֱנוּת מַחְשַׁכִּים וְדֶּמַע
לְבַכּוֹת עָגְמָתִי עֵת נֻפַּץ חֲלוֹמִי מֵחֹד הַסַהַר
לְהַבִּיט נְכוֹחָה אֶל יֵשׁוּת כִּי מָרָה הִיא לְעוֹלָם
וְלִתְפֹּש קִיּוּמָם שֶׁל הַיֵּשׁ וְהָאַיִן בָּהּ בָּעֵת.
אֵיךְ נָמוֹג אַוָּתִי בְּלֵילוֹת בַּלָּהָה בְּאֵין מֵיתָר
שֶׁיַּשְׁקִיט יְגוֹנִי מֵאָבְדָן חִיּוּתוֹ שֶׁל הַטֹּהַר
זֶה הַשִּׁיר הֶחָתוּם בִּמְלִיחוּת הַדֶּמַע עַד הָעֵת
כְּשֶׁהַסַּהַר יְלַוֶּה את קֵיצִי כְּתַחְלִיף קוֹל מֵיתָר
וְאנוח עִם הַטֹהַר בִּמְעוֹנֵךְ, לִשְׁכֹּן בֵּית עוֹלָם.
|
