New Stage - Go To Main Page


אחרי המון שנים
שהם תקועות כאבן שאין לה הופכין
מזוהמות מזהמות
חלק ממני
הריח המגע הטעם
מלוות אותי בכל אשר אני
הלכתי לעוקרות המקצועיות
הן לא צקצקו אפילו, רק סימנו את הנידונות ונתנו תאריך. הן לא
יודעות את אשר הן ולמה, אני ממש זוכר תקופות בחיי שנחרתו על
אותם שיניים, למרות שזה נוסטלגי ודי מטומטם כבר לשאת משאות
ישנים ולא רלוונטיים.
ראיתי אותן מוטלות על מגש על בד לבן, הלבנות שלי נראו שחורות
ומדממות. כבר לא קשורות לכלום ,כנראה בדרכן ל,,,
והיה לי איזה מין רצון להסתכל בהן עוד פעם, להיזכר.
הן שלי הן חלק ממני, אבל לא.
להסתכל קדימה, אל עבר הזריחה, לזמזם לי שיר חדש.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/11/18 13:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איציק אלקובי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה