|
אז הוא רץ
הוא רץ בכל כוחו, ואין הרבה כוח
הוא גונח על שפת הנהר ובולע מים
עורבים מעל חגים מחכים למותו
הפצע בראש מדמם,
והוא לא זוכר מי הוא ומאין בא
הוא גם לא זוכר לאן עליו ללכת
הוא גם לא יודע אם רודפים אחריו,
או שהוא רודף אחרי מישהו
ואם הוא רודף -
הוא לא יודע אם בשביל להציל או בשביל לנקום
הוא לא זוכר איך נראית הסביבה ממנה בא
הוא לא יודע אם הוא נמצא בסביבה ממנה בא
הוא לא יודע אם יפגוש מישהו - האם יכיר אותו
ואם יכיר אותו, האם יעזור לו או יהרוג אותו
אם הוא נוגע בראש, הוא יכול לגעת במוחו. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.