[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל מדמון
/
איך את מסתדרת?

יום אחד
בלי הכנה
בלי התראה מוקדמת
המוח התחיל לחשוב.

איפה אתה?
הגעת? הלכת?
ברור שלא יצא מזה שום דבר טוב.

אך ברור וקורה רחוקים שנות אור
ומוחי מוצא פתרונות לדברים שאסור לפתור.

מוצא את הפירצות הקטנות -
מקום ממנו אפשר לראות
אם הרכב שלך נמצא בחניות
סיבות מטופשות
לשלוח לך שאלות
אולי תתן לי תשובות
קרובות
ויש דרך לדלות
עוד סיפוק לספקות
רווק, מתעניין בבנות
כך אומר הפרופיל לפחות
ומוכשר, יש שם כמה תמונות
שבהיתי בהן (במצטבר) כבר שעות
ומצחיק, וזורם, נהנה סתם לחיות...
טוב, זו אני כבר, מניחה הנחות.

ואסור להסגיר
יש תמיד להשאיר
ספק אם אני מעוניינת.
אבל כמו הברור,
כך גם האסור
נדמה לי כאיזו מורה טרחנית
שרוצה רק לבאס לי את האובססיה הזמנית
ואני שיכורה, אז סליחה המורה
מרימה אצבע, אבל אין לי עכשיו שאלה
ואני לוחצת פעמיים זריזות על תמונה.

לייק. כן, מה אכפת לי שידע?
שחשבתי עליו לשנייה
ב.. שיט! חמש ארבעים לפנות בוקר!
הגחמה הרגעית הזו תעלה לי ביוקר
מה עשיתי בפרופיל שלו? איך אני אסביר?
איך אוכל להשאיר את הספק הסביר?
ועוד תמונה ישנה!
יותר משנה!
אולי לבטל? אולי הוא עוד לא קיבל התראה?
או.מיי.פאקינג.גאד. הוא עשה לי לייק בחזרה!
על מה הוא עשה?
אה, על סתם תמונה.
לא על השירה.
מעניין אם הוא ראה.
... תגובה מוזרה.
למה רק לייק? מה הוא מחזיר לי בדיוק אותו דבר?
חתיכת מעצבן. נמאס לי ממנו כבר.
כבר עשיתי צעד. אמור להיות תורך.
מה זה המשחק הזה? יש חוקים, להזכירך.
בחורה לא יכולה ככה, לשים הכל על השולחן!
אתה צריך לבקש את זה, להראות שאתה בעניין...
גם ככה אני באתי לקראתך כאן, לאור המצב,
אבל איזו סיבה יש לך לא לעקוב עכשיו?
סעמק
מה אם הוא יבקש ממני הסברים?
מה עשית לי בפרופיל בחמש וארבעים?
ואני אצטרך להתנצל, או לספר כבר את הכל.

המוח שלי מנסה להפסיק לחשוב ולא יכול -
"אני חלשה וטיפשה בגללך
ו... רציתי לדעת אם גם אצלך
יש איזו מחשבה חסרת מנוח?"
ואז תגיד שכן, ושגם לך כבר אין עוד כוח
לבחור לעשות את הדבר הנכון, ואתה מוותר
ואז בטח נתנשק, או אולי קצת יותר.

אני בוהה בחלון שוב. אתה כאן.
המוח שלי מעוות את הזמן
ומרגיש ששנים לא אמרת דבר
הלכת, חזרת, עדיין זר.
ואני תלושה מסתובבת, מהורהרת
מריצה שוב בראש 'איך את מסתדרת'
רע.
זה כל מה שיש לך לשאול?
רע מאוד. מסתדרת.
אני בקושי עובדת
והנישואים שלי בדרך לפח
ואתה יכולת להיות מהפך
אחרי חודשים של טירוף אמיתי
יכולת קצת להסיח את דעתי
אבל במקום להניח
המוח שלי מכריח
אותי לחוות עוד מפלה,
עוד מערכה שכשלה
הנה גם כאן אינך רצויה,
אינך מיוחדת, אינך ראויה.
המשיכי לחשוב עד מחר, חמודה,
אבל הבעיה
היא לא האסור ולא הברור, אלא - את
את לא מושכת, את מטרד.
את לא מעניינת אף אחד.
תראי איך השתגעת
רק כי מישהו שאל איך הסתדרת.
את שומעת את עצמך??

--

את יודעת שאת מקור הבעיות שלך
כשהאדם שאת המצאת שונא אותך.
אבל ידיעה לחוד ואובססיה לחוד,
המוח שלי - לכוד.

אני בוהה בחלון שוב.
איפה אתה?
הגעת? הלכת?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
A word of
advice, don't
point your
fucking finger
at crazy
people!


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/10/18 7:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל מדמון

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה