יעל-תמר תשבי / הפרי האסור |
דמעותיי שלי , למה אתן שוב נופלות?
הרעל שלו מתפשט בתוכי. ואני כאן מדממת לבדי..
בכל מלחמותיי לא הרגשתי כה עייפה..
בכל כאביי לא הרגשתי כה עצובה. איך התאהבתי באותו בחור, איך
אכלתי מהפרי האסור. ועכשיו הכל שבור.
זיכרונותיי, למה חזרתם אליי? געגועיי, למה שבתם אליי? והנה
עברה לה עוד שלכת, ואת עזגד אני עדיין אוהבת.
והרעל שלו מתפשט בתוכי ואני כאן, מדממת לבדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|